הצצה למבחן מחוננים בכיתה ב’: מבנה, רמות קושי ודוגמאות נפוצות

עבור הורים רבים, קבלת הודעה שהילד עבר את שלב א’ של מבחן האיתור למחוננים מלווה גם בגאווה – וגם בהרבה סימני שאלה.

מה מצפה לילד בשלב הבא? איך נראה מבחן מחוננים בפועל? והאם צריך (או בכלל מותר) להתכונן אליו מראש?

הכתבה הזו נועדה לעשות סדר: להסביר בצורה עניינית ומדויקת איך בנוי מבחן מחוננים שלב ב’ לכיתה ב’, אילו סוגי שאלות מופיעים בו, מה רמות הקושי – ואיפה הורים וילדים נוטים להיות מופתעים.

מהו מבחן מחוננים בכיתה ב’ ולמי הוא מיועד

מבחן המחוננים הוא חלק מתהליך האיתור שמפעיל משרד החינוך, במטרה לאתר תלמידים בעלי יכולות חשיבה גבוהות במיוחד ולהתאים להם מסגרות לימוד ייעודיות.
בכיתה ב’ מדובר לרוב בשלב המשך (שלב ב’) עבור ילדים שעברו בהצלחה את שלב א’, שהוא שלב סינון ראשוני אשר נערך במסגרת בית הספר של הילד/ה.

חשוב להבין: מבחן מחוננים שלב ב’ אינו בוחן ידע נלמד מבית הספר, אלא מיומנויות חשיבה כלליות – כאלה שלא תמיד באות לידי ביטוי בכיתה הרגילה.

מבנה מבחן מחוננים – איך הוא בנוי בפועל

מבחן מחוננים כולל בדרך כלל כמה פרקים, שכל אחד מהם בוחן סוג אחר של חשיבה:

סוגי הפרקים הנפוצים במבחן

  • חשיבה מילולית (הבנת קשרים בין מילים, אנלוגיות, השלמת משפטים)

  • חשיבה כמותית ולוגית (מספרים, סדרות, יחסים)

  • חשיבה צורנית / חזותית (צורות, דפוסים, השלמות)

אופי השאלות 

השאלות אינן מבוססות “חומר לימוד”, אלא דורשות:

  • זיהוי חוקיות

  • הסקת מסקנות

  • גמישות מחשבתית

לעיתים יש יותר מתשובה שנראית “סבירה”, אך רק אחת עומדת בחוקיות המדויקת.

מגבלות זמן והתמודדות עם לחץ

המבחן מוגבל בזמן, והקושי אינו רק בשאלה עצמה – אלא ביכולת לעבוד בריכוז, לדלג כשצריך, ולא להיתקע.

רמות הקושי במבחן – למה הורים וילדים מופתעים

אחת ההפתעות הגדולות של הורים היא שילדים חזקים מאוד בלימודים חווים קושי אמיתי במבחן.

למה זה קורה?

  • בית הספר מתגמל דיוק ושינון

  • המבחן מתגמל חשיבה מופשטת ומהירה

ילד שלא פגש מעולם שאלות מהסוג הזה עלול “לקפוא”, גם אם היכולת קיימת.

מה באמת בודקים?

לא רק אם הילד הגיע לתשובה הנכונה – אלא איך הוא חושב בדרך אליה.

דוגמאות נפוצות לשאלות 

כדי להבין את אופי המבחן, הורים רבים מחפשים לראות שאלות דומות לאלו שמופיעות בו:

  • שאלות מילוליות שמבקשות לזהות קשר לא שגרתי בין מילים

  • סדרות מספריות שלא מתקדמות בקפיצות קבועות

  • צורות שבהן החוקיות “מתחבאת” ולא קופצת לעין

כאן בדיוק נכנס הערך של תרגול והיכרות מוקדמת עם מבחן מחוננים לדוגמא שמאפשר להבין את סגנון החשיבה הנדרש – בלי להעמיס ובלי “ללמד למבחן”. 

תשמחו לדעת שהכנו לכם מבחנים לדוגמה שתוכלו להעיזר בהם עבור שלב א וגם עבור שלב ב של מבחני האיתור.

תוכלו למצוא את הלינק אליהם ממש מעל הפסקה הזו, או ללחצו בתפריט הראשי על העמוד ‘מבחן לדוגמה’

דוגמאות נפוצות לשאלות במבחן מחוננים (להמחשה בלבד)

חשוב להדגיש: השאלות במבחן המחוננים אינן מתפרסמות לציבור, ואסור להעתיק או לשחזר שאלות רשמיות. יחד עם זאת, ניתן להציג דוגמאות מייצגות שממחישות את אופי החשיבה שנדרש מהילדים.

דוגמאות לחשיבה מילולית

שאלות חשיבה מילולית במבחן מחוננים בוחנות את היכולת להבין קשרים, הקשרים ומשמעויות – ולא ידע לשוני מתקדם. לרוב מדובר בשלושה סוגים מרכזיים של תרגילים:

אנלוגיות מילוליות 

בתרגילים מסוג זה הילד נדרש לזהות קשר בין שתי מילים, ולהחיל את אותו קשר על זוג מילים אחר.
הקשר יכול להיות פונקציונלי, היררכי, סיבתי או מופשט – ולא תמיד הקשר הראשון שקופץ לעין הוא הנכון.

טעות נפוצה היא להתבסס על משמעות כללית או אסוציאציה אישית, במקום לנתח בצורה מדויקת את היחס בין המילים.


יוצא דופן מבין ארבעה פריטים

כאן מוצגים בדרך כלל ארבעה מושגים, והילד צריך לזהות איזה מהם שונה מהאחרים.
האתגר אינו בהבנת המילים עצמן, אלא בזיהוי הקריטריון המשותף לשלושה מהם.

הקושי המרכזי:
לעיתים ניתן למצוא יותר מהבדל אחד, אך רק אחד מהם הוא המהותי לפי ההיגיון של השאלה.
ילדים נוטים לבחור פריט “שמרגיש שונה”, במקום לעצור ולבדוק מה באמת משותף לאחרים.


השלמת משפטים

בשאלות אלו מוצג משפט חסר, והילד צריך לבחור את המילה או הביטוי שמשלימים אותו בצורה ההגיונית והמדויקת ביותר.

המשפטים אינם תמיד פשוטים או יומיומיים, ולעיתים כוללים רמזים עקיפים שדורשים:

  • הבנת הקשר

  • הבחנה בניואנסים

  • ולעיתים גם שלילה או היפוך משמעות

טעות נפוצה היא לבחור תשובה שנשמעת “נחמד” או זורם בקריאה, אך אינה תואמת את ההיגיון הפנימי של המשפט.


דוגמאות לשאלות חשיבה כמותית 

בשאלות כמותיות במבחן מחוננים לא מדובר בתרגילי חשבון “קלאסיים” מהסוג שילדים פוגשים בבית הספר או פגשו בשלב א’ של מבחני האיתור.

אמנם מופיעות גם סדרות מספרים, אך הן מהוות רק חלק אחד מסוגי החשיבה הנבדקים.

סדרות מספרים וזיהוי חוקיות

לעיתים מוצגות סדרות שבהן החוקיות:

  • אינה קבועה

  • משתנה בין שלבים

  • או משלבת יותר מכלל אחד

ילדים שמורגלים בתרגול בית־ספרי רגיל מחפשים “קפיצה קבועה”, וכשלא מוצאים – נתקעים. כאן נבדקת היכולת לזהות דפוס משתנה ולא לבצע חישוב טכני בלבד.


בעיות מילוליות

סוג נוסף וחשוב של שאלות הוא בעיות מילוליות, שבהן הנתונים מוצגים בתוך סיפור קצר או תיאור מצב.
הקושי המרכזי אינו בחשבון עצמו, אלא ביכולת:

  • להבין את הסיטואציה

  • להפריד בין נתונים רלוונטיים ללא רלוונטיים

  • ולתרגם את הטקסט לפעולה לוגית נכונה

לעיתים יש יותר מנתון אחד שנראה “חשוב”, אך רק חלקם באמת נדרש לפתרון. ילדים רבים מנסים לחשב מיד, מבלי לעצור ולנתח את הבעיה, וכך מפספסים את ההיגיון שמאחוריה.


מה באמת נבדק בשאלות כמותיות ?

בשאלות מסוג זה המבחן בודק:

  • הבנת יחסים בין כמויות

  • יכולת הסקה ולא רק חישוב

  • וחשיבה מסודרת תחת עומס מידע

זו הסיבה שגם ילדים שמצטיינים בחשבון עלולים להתקשות – לא בגלל רמת החישוב, אלא בגלל אופי החשיבה שנדרש.


דוגמאות לחשיבה צורנית / חזותית

אלו שאלות שבהן מוצגות צורות, רצפים או מטריצות, והילד/ה צריך לבחור את הצורה החסרה או המתאימה.

הקושי המרכזי:

  • החוקיות אינה תמיד בכיוון אחד

  • לעיתים יש שינוי בכמה מאפיינים במקביל (כיוון, צבע, מספר חלקים)

ילדים רבים “רואים” חוקיות אחת ומפספסים אחרת – וזה בדיוק המקום שבו נבחנת גמישות מחשבתית.


למה היכרות מוקדמת עם דוגמאות חשובה

כאשר ילד פוגש לראשונה שאלות מהסוג הזה בתוך המבחן עצמו, חלק מהזמן והאנרגיה שלו מתבזבזים על הבנת הסגנון – ולא על פתרון.

לכן, היכרות מוקדמת עם שאלות מייצגות, כמו אלו שמופיעות ב־מבחן לדוגמא שלנו, שמאפשר לכם:

  • להבין את אופי החשיבה הנדרש

  • להפחית הפתעה ולחץ

  • ולהגיע למבחן רגועים ובטוחים יותר

  • בלי ללמד “טריקים”, ובלי להפוך את ההכנה לאינטנסיבית או מלחיצה.

האם ואיך כדאי להתכונן למבחן מחוננים

יש שני מיתוסים נפוצים:

  1. “לא צריך להתכונן בכלל”

  2. “צריך לתרגל בלי סוף”

שניהם בעייתיים.

למה “לא להתכונן בכלל” זו טעות

ילד שלא מכיר את סוגי השאלות עלול לבזבז זמן יקר על הבנת הפורמט במקום על פתרון.

למה עומס ולחץ עושים נזק

תרגול אינטנסיבי מדי יוצר לחץ, פוגע בביטחון, ולעיתים אף גורם לרתיעה.

אז מה כן?

הכנה חכמה, קצרה ומדודה:

  • היכרות עם סוגי השאלות

  • תרגול ממוקד

  • שיח רגוע על המבחן, בלי להפוך אותו ל”גורלי”

מבחן מחוננים לדוגמה

מה הורים יכולים לעשות כבר עכשיו

  • לשים לב אם הילד נלחץ משאלות פתוחות ולא מוכרות

  • לדבר על המבחן כאתגר, לא כמדד לערך

  • לאפשר לילד להתנסות בדוגמאות, להבין את הסגנון, ולהרגיש מוכן יותר

ידע, רוגע והיכרות מוקדמת עושים את ההבדל

מבחן מחוננים בכיתה ב’ אינו מבחן “קל” או “קשה” – אלא מבחן שונה.

כשהילד וההורה יודעים למה לצפות, רמת אי-הוודאות יורדת, הביטחון עולה, והילד יכול להביא לידי ביטוי את היכולת האמיתית שלו.

בדיוק בשביל זה קיימים כלים של היכרות ותרגול מוקדם + מבחן מחוננים לדוגמא שמאפשר להגיע מוכנים – בלי לחץ מיותר ובלי ניחושים.